סקירה כללית
יבלות הן נגעים שפירים נפוצים, המופיעים ברירית ובעור. לרוב נגרמים על ידי וירוס הפפילומה האנושי (HPV). עד עתה זוהו למעלה מ-100 סוגים של HPV, הגורמים לסוגי יבלות שונות, ומופעים שונים של תסמינים.
סוגי היבלות כוללים בין היתר: יבלות נפוצות, יבלות באברי המין, יבלות שטוחות, יבלות פלמופלנטריות עמוקות (Myrmecia), היפרפלזיה אפיתלית מוקדית, Epidermodysplasia verruciformis וציסטות Plantar.
יבלות עלולות להופיע בכל מקום בגוף, אך באתרים בהם מחסום האפיתל הרגיל משובש, אם כתוצאה מטראומה, לחץ או כל סיבה אחרת, ההסתברות להתפתחות יבלות גבוהה יותר, והטיפול בהם קשה יותר.
יבלות עשויות להיות מועברות במגע ישיר או עקיף. לרוב חולפות באופן ספונטני תוך מספר שנים. חולים עם מערכת חיסון מדוכאת נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות של ממאירות סרטנית. כמו כן, יבלות באברי המין יכולות לעבור טרנספורמציה ממאירה, גם בחולים ללא דיכוי חיסוני. טרנספורמציה ממאירה קשורה ליבלות הנגרמות ע"י חלק קטן מתתי הסוגים של HPV, כולל סוגים 6, 11, 16, 18, 31 ו-35.
אטיולוגיה
יבלות מועברות בקלות במגע ישיר או עקיף, במיוחד אם יש הפרעה במחסום האפיתל הרגיל. מלבד העור, יבלות יכולות להופיע גם על הריריות. באופן כללי, HPV מדביק בדרך כלל רק את שכבות האפיתל של העור (epithelium), והפצה מערכתית נדירה מאוד. ידוע שהנגיף משתכפל במפלס העליון של האפיתל, אך ניתן למצוא את חלקיקי הנגיף גם בשכבה הבסיסית.
יבלות נפוצות קשורות לסוגי HPV 2, 4 (הנפוצים ביותר), ואחריהם סוגים 1, 3, 27, 29 ו-57. יבלות שטוחות נגרמות על ידי סוגים 3, 10 ו-28. יבלות כף יד עמוקות נגרמות על ידי סוגים 1 (הנפוץ ביותר) ואחריהם סוגים 2, 3, 4, 27 ו-57. יבלות ציסטיות נגרמות על ידי סוג 60. היפרפלזיה אפיתלית מוקדית נגרמת על ידי סוגים 13 ו-32. יבלות קצבים נגרמות על ידי סוג 7.
אפידמיולוגיה
יבלות נפוצות ברחבי העולם ופוגעות בכ-10% מהאוכלוסייה. השכיחות עולה בילדים בגיל בית ספר, בין 10% ל 20%, ומגיעה לשיאה בגיל 12 עד 16. יבלות נפוצות יותר בקרב חולים עם דיכוי חיסוני, ונפוצות פי שניים אצל לבנים מאשר אצל שחורים או אסייתים. היחס בין גברים לנקבה שווה.
פתופיזיולוגיה
יבלות לרוב הן שפירות, אך לעיתים רחוקות הן עלולות להפוך לממאירות ולהתפתח למה שמכונה verrucous carcinoma"". verrucous carcinoma הוא גידול שגדל לאט לאט ולאורך שנים, ומסווג כממאירות Well-differentiated squamous cell malignancies"", שלעתים קרובות נדמה בטעות כיבלת שכיחה. סרטן הווקרוס (Cancer of the varus) מתפשט בגוף רק לעיתים נדירות מאוד, אך הוא גורם להרס תאים ברמה המקומית.
היסטו-פתולוגיה– (פרק זה נכתב באנגלית, מאוד קשה לתרגם את המונחים לעברית, מכיוון שלרוב, המונחים הם מקצועיים ולא ניתנים לתרגום.)
יבלת שכיחה (Verrucca vulgaris)
Histopathologic features include acanthosis, digitated epidermal hyperplasia, papillomatosis, compact orthokeratosis, hypergranulosis, tortuous capillaries within the dermal papillae, and vertical tiers of parakeratotic cells with red blood cells entrapped above the tips of the digitations. Elongated rete ridges may point radially toward the center of the lesion. In the granular layer, cells infected with HPV have coarse keratohyalin granules and vacuoles surrounding wrinkled-appearing nuclei. Koilocytic cells are pathognomonic.
קצבים (Butcher's)
Butcher's warts have acanthosis, hyperkeratosis, and papillomatosis. Small vacuolized cells are seen, and centrally located shrunken nuclei may be identified in clusters within the granular layer rete ridges.
פיליפורם (Filiform)
יבלות פיליפורמיות נראות דומות ליבלות נפוצות, אך עשויות להיות להן prominent papillomatosis.
היפרפלזיה אפיתל מוקדית (Heck disease)
Focal epithelial hyperplasia is characterized by acanthosis, blunting, hyperplastic mucosa with thin parakeratotic stratum corneum, anastomosis of rete ridges, and whiteness of epidermal cells due to intracellular edema. Some may have prominent keratohyalin granules, and vacuolated cells may be present.
פלמופלנטר עמוק (Deep Palmoplantar)
יבלות כף יד עמוקות דומות ליבלות נפוצות למעט הנגע שנמצא עמוק אל פני מישור פני העור.
The endophytic epidermal growth has the distinctive feature of polygonal, refractile-appearing, eosinophilic, cytoplasmic inclusions made up of keratin filaments, forming ringlike structures. Basophilic parakeratotic cells loaded with virions and basophilic nuclear inclusions and may be in the upper layers of the epidermis.
שטוח (Flat)
יבלות שטוחות דומות ליבלות נפוצות במיקרוסקופ אור. תאים עם vacuolization perinuclear בולט סביב גרעינים pyknotic, basophilic, הממוקמים מרכזית יכולים להיות בשכבה הגרנולרית (the granular layer). אלה מכונים "תאי עין של ינשוף" ("owl's eye cells").
יבלת ציסטה
יבלת ציסטה, מלאה בחומר קרני. הקיר מורכב מתאי בסיס, גרגירים וקשקשיים. לתאי אפיתל רבים יש גרעינים גדולים וציטופלזמה ברורה עם גופי הכללה אאוזינופיליים. הציסטה עלולה להיקרע ולגרום לגרנולומה של גוף זר.
תסמינים ומופעים
רוב היבלות אינן גורמות לתסמינים. עם זאת, הם גורמים לעיוות בעור ועלולים לגרום לכאב מקומי. יבלות צמח עשויות להיות כואבות בגלל דחיסה וחיכוך נרחב שיכול להוביל לדימום. אם היבלת גדולה, היא עלולה לפגוע בתנועת המטופל וביכולת לנעול נעליים. כמו כן כאשר היבלת נמצאת בנקודת לחץ, היא גורמת לכאב בזמן הדריכה.
בבדיקה גופנית, היבלת הנפוצה עשויה להופיע כגידול פפילרי עם קווי מתאר ומשטח לא סדירים. גודלם עשוי לנוע בין 1 מ"מ למספר סנטימטרים. רוב היבלות הנפוצות נראות בגפיים.
יבלות הנפוצות סביב השפתיים והעפעפיים עשויות להיות דקות וארוכות. נוטים להיות עמוקים וכואבים בעת מישוש.
יבלות שטוחות מופיעות כגידולים בשרניים בגודל של 1-7 מ"מ ועשויות למנות מאות במספר.
יבלות קצבים נראות אצל אנשים המטפלים במוצרי בשר נא. יבלות אלו בעלות מראה דמוי כרובית ונוטות להיות גדולות.
היפרפלזיה אפיתלית מוקדית כוללת יבלות המתרחשות בחלל הפה. הנגעים הקטנים הללו מופיעים כ whitish papules, בגודל של 1-5 מ"מ ומסודרים בקבוצות.
יבלות ציסטיות נוטות להופיע על משטחים נושאי משקל כמו העקב וקדמת כף הרגל, והן בעלות מראה חלק.
אבחנה מבדלת
- Molluscum contagiosum
- Seborrheic keratosis
- Lichen planus
- Squamous cell cancer
- Keratoacanthoma
ניהול הטיפול- טיפול קונבנציונלי
לאחר אבחנת היבלת וסיווגו, יש לטפל קודם כל בסימפטומים, לפי העדפת המטופל. בכל סוגי הטיפולים שנפרט עליהם להלן, הישנות של היבלת שכיחה מאוד. ולכן יש לנסות תחילה את הטיפול הכי פחות יקר והכי פחות כואב. הטיפולים היקרים והפולשניים יותר, שמורים ליבלות עיקשות ובמצבים מורכבים.
כמעט שני שלישים מהיבלות נעלמים באופן ספונטני תוך 24 חודשים. ולכן, אם ליבלת אין תסמינים מכאיבים, אפשר פשוט להמתין ולחכות אולי היבלת תחלוף מעצמה. הבעיה בלהמתין היא, שקיים סיכון שהיבלת תגדל, והיא אף עלולה להתפשט לאזורים אחרים.
בנוסף לכך, ביבלות לחץ, שטוחות, או ציסטיות, יש לטפל גם במרכיב הגורם. אם באמצעות קניית נעליים אורטופדיות, או מדרסים מתאימים לכף הרגל.
חומצה סליצילית – Bliyabelet / Verrumal / מדבקות ודומיהם
חומצה סליצילית מהווה טיפול קו ראשון ליבלת הנפוצה. תרופות אלו לא דורשות מרשם רופא, ויש להם שיעורי ריפוי של 50% עד 70%.
טיפול קו שני
טיפול קו שני כולל: טיפול קריותרפי, חומצה רטינואית, פודופילין, 5-fluorouracil מקומי, אינטרפרון ו imiquimod.
Cidofovir משמש לטיפול בזיהומי CMV בחולי HIV ומחקרים מסוימים הצביעו על כך שהוא עשוי להועיל בחולים עם יבלות סוררות.
נגזרת ויטמין A, Tretinoin, משמשת בהצלחה חלקית לטיפול ביבלות שטוחות.
זריקות
זריקות אינטראליות עם אימונותרפיה (קנדידה), Bleomycin and alpha interferon פועלות בחלק מהחולים.
טיפולים מערכתיים
טיפולים מערכתיים שנוסו כוללים cidofovir, cimetidine ו retinoids. לא כולם מאושרים FDA.
טיפולים לא תרופתיים
טיפול לא תרופתי השכיח ביותר: טיפול ביבלות באמצעות חנקן נוזלי (Cryotherapy), עם שיעור יעילות של כ 70%.
טיפולים כירורגים
הטיפולים הכירורגיים כוללים: לייזר, electrode, וכריתה.
פרוגנוזה
קרוב לשני שליש מהיבלות חולפות באופן ספונטני במשך מספר שנים, כך שקשה להבחין ביעילות הטיפולים. יבלות בדרך כלל אינן גורמות לשאריות של צלקות כאשר הן נעלמות מעצמן. עם זאת, כמעט לכל סוג של טיפול מקומי, יש פוטנציאל לגרום לצלקות בינוניות עד חמורות.
יבלות מסוימות אינן חולפות בקלות מכיוון ששכבות עבות של העור מגנות על הנגיף, ולכן בחלק מהמקרים רצוי לקלף כמה שכבות ביבלת לפני תחילת הטיפול במשחה.
כמו כן הישנות וחזרה של היבלת היא שכיחה ביותר בכל סוגי הטיפולים.
ניהול הטיפול- טיפול טבעי
הבהרה חשובה: בכל מה שנוגע לטיפול טבעי ול"תרופות סבתא", אין שום מחקרים תומכים. אבל יש ניסיון, והניסיון מראה שהסבתות יודעות דבר או שניים על החיים, מה גם שלחלקם יש בסיס רפואי. אני עוסק ברפואה קונבנציונלית, ואני מגיש את הדברים כפי שהם, ממה שידוע ומפורסם בקרב המטפלים טבעיים, לי אישית אין ידע של ממש בנושא.
הבהרה חשובה 2: כל התרופות הטבעיות והחומצות למיניהן, לא מיועדות ליבלות באיבר המין או בפנים, שם העור רגיש בהרבה מעור הגפיים.
סרט דביק
סרט דביק הוא אחד השיטות הנפוצות ביותר להסרת יבלת. ויש מחקרים מסוימים שלשיטה זו שיעורי הצלחה כמו לשריפת היבלת בחנקן נוזלי.
אז איך מטפלים? מדביקים את הדבק על היבלת למשך 5 ימים. מסירים ומשרים במים חמימים לחצי שעה. לאחר ההשריה משפשפים את היבלת עם אבן שיוף יעודית. מותירים את היבלת חשופה ל 12 שעות, וחוזרים שוב על התהליך.
חומץ תפוחים
מערבבים מים עם חומץ תפוחים ביחס של 1 מים, ו 2 חומץ תפוחים. משרים צמר גפן בתוך התערובת. מניחים את צמר הגפן על היבלת, מכסים עם פד גזה, וסוגרים עם סרט הדבקה. חוזרים על התהליך כל ערב עד להטבה.
לציין כי מחקרים מדעיים לא מראים שום עדות לשימוש בחומץ כחומר אנטי זיהומי נגד זיהומים ויראליים.
שמן עץ התה
שמן עץ התה הוא אחת התרופות הביתיות הידועות ביותר במזרח הרחוק ובתת היבשת ההודית, ומשמשת לטיפול בבעיות עור רבות כדוגמת אקנה, פצעים וזיהומים פטרייתיים. מכיוון ששמן עץ התה ידוע בתכונות הריפוי הרבות שלו, הוא עשוי לעבוד גם עבור סוגים מסוימים של יבלות.
יש לערבב שמן עץ התה עם שמן "נשא", כמו שמן זית או שמן שקדים, ולמרוח על היבלת בכל יום עד להיעלמותה.
קליפת בננה
יש לחתוך חתיכה מקליפת הבננה, ולהדביק אותה על היבלת למשך כל הלילה, כאשר הצד הפנימי של הקליפה (החלק הלבן), נוגע ביבלת.
שן שום
יש לכתוש שן שום ולמרוח על היבלת, לכסות ולהשאיר כל הלילה.
קליפת תפוז
לשפשף קליפת תפוז על היבלת. החומציות שיש בקליפה מייבשת את היבלת וגורמת לנשירתה.
מיץ תפוח אדמה (שיטה מהרפואה הסינית)
חותכים חתיכה מתפוח אדמה, ומשפשפים בחוזקה את החלק החתוך על גבי היבלת.
ג'ל אלוורה
לחתוך גבעול אלוורה, ולשפשף על היבלת. לאלוורה ישנם גם תכונות מאלחשות ומרגיעות, ולכן עצה זו טובה במיוחד ליבלות כואבות.
