איך לטפל בסדקים ברגליים ובעקבים?

רקע כללי

הסיבה השכיחה ביותר לסדקים ברגליים ובעקבים היא עור יבש. כאשר העור מתייבש ומתקשה, הוא אינו גמיש דיו לעמוד בלחץ של התרחבות הרגל בעת צעידה. בעת ההליכה הרגל מתרחבת, ולאט לאט העור נסדק ומתפצל בנקודות הלחץ.

הסיבות לעור יבש הם בעיקר: חשיפה של הרגליים למזג חם ויבש, או קר ויבש. משקל כבד. עמידה ממושכת. מחלות כלי דם עורקיות. אי ספיקת לב. סוכרת. וכל דבר שעשוי להפריע אספקת דם תקינה לתאי העור.

כל תא ותא בגוף מקבל מזון, חמצן, וחומרים חיוניים, דרך הדם שנושא עימו את ההזנה אל התאים.  כאשר מופעל לחץ על כלי הדם הקטנים ברגל (לדוגמא בעמידה ממושכת או אדם בעל משקל רב) או במקרה של מחלות כאלו ואחרות המפריעות את זרימת הדם התקינה, אין הזנה מספקת לתאי העור. וכשאין מזון, התאים מתחילים להתייבש ולמות.

סיבות נוספות לסדקים: מחלות עור כמו אקזמה, גזזת כף הרגל (tinea pedis) או פסוריאזיס. תת פעילות של בלוטת התריס. ועצמות בולטות בתחתית העקב.

מטרות הטיפול

מטרות הטיפול הן הורדת העור המת והקשה מסביב לסדק, שמירה על הגיינה מירבית כדי להימנע מזיהום, סגירה של הסדק עד לריפוי מלא, וצמיחה מחדש של עור בריא ותקין.

 

דרכי הטיפול

בהתאם למטרות הטיפול, התהליך הטיפולי מורכב משלבים שונים.

השלב הראשון- להסיר את העור המת. את זאת ניתן לעשות באמצעות משייף חשמלי או ידני, אבן שיוף, או ליפה וכדו'. אם משתמשים במשייפים על כל סוגיהם, לא כדאי לרכך את הרגל או להשרות אותה קודם הטיפול. השיוף הכי טוב הוא שיוף על עור קשה ויבש.

ניתן גם להסיר את העור הקשה והיבש באמצעות סכינים למיניהם מכל מיני סוגים. דבר הדורש מעט יותר מיומנות ומקצועיות מאשר משייפים, אך עושה עבודה טובה יותר, ולוקח פחות זמן.

בטיפול באמצעות סכינים, יש להזהר לא להיפצע, במיוחד חולי סוכרת. (ע"פ הוראת משרד הבריאות יש להימנע משימוש בסכינים אצל חולי סוכרת).

 

 

כדי שניתן יהיה להסיר את העור הקשה באמצעות סכינים, יש לרכך את העור קודם הטיפול.

את הריכוך ניתן לעשות או באמצעות השריה של הרגל במים חמימים עם סבון ומלח גס (מומס) למשך חצי שעה. או באמצעות קרם כימי הממיס עור קשה כגון "משחת קאלוס" ודומיו. יש למרוח שכבה יפה של קאלוס, לעטוף את הרגל בניילון נצמד, להמתין 10-15 דק' (תלוי בחומרת היובש), להסיר את הניילון, לשטוף את הרגל מהמשחה, ולהתחיל את הטיפול.

יש להזהר לא להשאיר את משחת הקאלוס לזמן רב מידי, מחשש לכוויות. כמו כן, במידה וחשים תחושת שריפה, יש להסיר ולשטוף את הקרם באופן מיידי.

השלב השני- אחרי חשיפת הסדק, יש לבדוק את החתך ולבדוק אם הוא נקי ולא התפתח בו זיהום. אם המקום אדמומי וכואב, מפריש, ובוודאי אם רואים ממש מוגלה, יש להשרות את הרגל במים פושרים וסבון, ולגשת אל הרופא המטפל לקבלת אנטיביוטיקה.

במידה והפצע נקי, יש לשמור עליו בהגיינה מירבית, שטיפות והשריות במים וסבון לעיתים קרובות, ושימוש במשחת פולידין במידת הצורך.

השלב השלישי- סגירה של הסדק עד לריפוי מלא תלויה במידה רבה גם בסיבה הראשונית שגרמה ליובש. עם זאת התנאי הראשוני הוא ליצור עור גמיש ורך שיאפשר סגירה של קצוות הפצע. זאת נעשה באמצעות קרם לחות טיפולי מסביב לפצע ובכל אזור העקבים. יש להימנע ממריחת קרם בתוך הפצע עצמו.

הרכיבים הרצויים עליהם יש להסתכל כשבוחרים קרם הם: אוריאה, חומצה סליצילית, חומצה לקטית, חומצה אלפא הידרוקסית, איזומרט סכריד. 

מניסיוני בקליניקה, ראיתי שיש תוצאות מאוד טובות ל "יו-לקטין" 50% אוריאה של ד"ר פישר.

השלב הרביעי- כדי להימנע מחזרה של הסדקים, יש לשמן ולחלח את הרגל לעיתים קרובות. לאחר שהפצע נסגר אין צורך יותר בקרם טיפולי, אפשר בהחלט להסתפק בקרם לחות פשוט, רצוי על בסיס וזלין.

ממה כדאי להימנע כשיש סדקים ברגליים?

• הליכה עם סנדלים או כפכפים ללא גרביים
• רחצה / השריה במים רותחים
• שימוש תכוף בסבון

מה כן כדאי לעשות כשיש סדקים ברגליים?

• הליכה עם נעליים סגורות ותומכות
• רחצה במים פושרים
• הליכה עם גרביים
• שימוש תכוף בקרם לחות
• הגנה על הרגליים מפני טמפרטורות קיצוניות (חום או קור)
• שמירה על רגליים יבשות