כריתת טחול מבצעים מסיבות שונות ומגוונות, אחד מהם הוא תרומבוציטופניה אימונית (ITP) כאשר מתברר כי הטחול הוא הגורם להרס הטסיות.
הטחול הינו איבר לימפטי חשוב וחיוני במערכת החיסון, ולכן כל מטופל לאחר כריתת טחול נמצא בסיכון גבוה לזיהום ועליו לקבל חיסון כחודש עד שבועיים לפני הניתוח. המזהמים השכיחים הם: סטרפטוקוקוס פנימוניה (50%), המופילוס אינפלואנזה, ניסריה מנינגיטיס.
המזהמים השכיחים הם: סטרפטוקוקוס פנימוניה (50%), המופילוס אינפלואנזה, ניסריה מנינגיטיס.
אמנם חולה לאחר Splenectomy עשוי להידבק בכל מיני מזהמים, אך המזהמים השכיחים הם: סטרפטוקוקוס פנימוניה (50%), המופילוס אינפלואנזה, וניסריה מנינגיטיס. ולכן עליהם יש דגש מיוחד, והחיסונים שעושים הם; פנאומווקס, המופילוס אינפלואנסה (HIB), ומנינגוקוק. שאר החיסונים ניתנים לאחר הניתוח במועדם ולפי צורך.
