עור יבש, עור קשה, עור סדוק – Xeroderma
מבוא
המונח הרפואי Xeroderma, מתייחס לעור שאינו בריא, אך אינו מזוהם או דלקתי. כגון; עור יבש, מחוספס, מכווץ, מקולף, קשקשי, ועוד.
עור יבש גורם לגרד. הגרד עלול לפגוע בשלמות העור ועליה בסיכון לזיהומי עור חידקיים, ויראליים, ובעיקר פטריתיים.
עור יבש יכול להיות נקודתי, או על שטח נרחב. כמו כן עור קשה יכול להיות שיטחי, ברמה המערבת רק את השכבה העליונה של העור האפידרמיס, ויכולה להיות עמוקה יותר ולערב גם השכבה האמצעית הדרמיס.
Xeroderma היא ""Multifactorial in etiology, כלומר יכולה להיגרם ממגוון רחב של סיבות; כתגובה לשינויים בסביבה או במזג האוויר, מחלות בסיסיות, תרופות או גיל מתקדם.
Xeroderma יכולה להיות אקוטית או כרונית (כן כן, יש אנשים שיסבלו מיובש ברגליים כל ימי חייהם, ללא תלות במזג אוויר). רוב האנשים יחוו Xeroderma בשלב כלשהו בחייהם עקב אובדן שומנים בעור.
Xeroderma היא בדרך כלל שפירה ועשויה להימשך שנים. הפרוגנוזה חיובית יחד עם הימנעות מטריגרים מגרים, ושילוב משטר טיפוח המתמקד בניקוי עדין ולחות מספקת.
במקרים מסוימים, עור יבש עלול להופיע כחלק מהפרעה גנטית (כלומר, xeroderma pigmentosum, ARCI-lamellar ichthyosis וכו') עם תופעות לוואי נוספות, כגון סיכון מוגבר לסרטן העור.
אטיולוגיה
יובש בעור יכול להיגרם מסיבות חיצוניות או אנדוגניות (פנימיות בתוך הגוף).
סיבות חיצוניות כוללות:
- ניקוי העור בצורה אינטנסיבית: מקלחות תכופות, ארוכות וחמות. שימוש בסבונים קשים
- גורמים סביבתיים: מזג אוויר קר, לחות נמוכה, חום פנימי יבש (Dry internal heat), חשיפה אינטנסיבית לאור השמש
- גורמים תעסוקתיים: מגע עם חומרים מגרים (לדוגמא חומרים המשמשים לניקיון הבית)
- ביגוד מחוספס, לוחץ. הנעלה לא מתאימה.
סיבות אנדוגניות כוללות:
מחלות עור
- הפרעות עור דלקתיות: Atopic dermatitis, allergic dermatitis, irritant dermatitis, dyshidrotic eczema, seborrheic dermatitis, psoriasis וכו'
- הפרעות עור זיהומיות (בשלב הכרוני) : גרדת, זיהומים חיידקיים או פטרייתיים
- xeroderma pigmentosum, ichthyoses (harlequin, etc) :Genodermatoses
- Neoplasm: לימפומה עורית של תאי T
מחלות פנימיות / מערכתיות
- אנדוקרינית או מטבולית: סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, פעילות יתר של בלוטת התריס, כולנגיטיס מרה ראשונית, כולסטזיס, היפר פרתירואידיזם, אי ספיקת כליות.
- דלקתיות: מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית
- זיהומים: וירוס כשל חיסוני אנושי (HIV), וירוס הפטיטיס B או C
- הורמונלי: הריון, גיל המעבר
- המטולוגית: הפרעות מיאלופרוליפרטיביות, מיאלומה נפוצה, לימפומה של הודג'קין ונון הודג'קין
מחלות פסיכיאטריות
- הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD): עודף שטיפת עור
- הפרעות אכילה: אנורקסיה
- התמכרויות: שימוש לרעה באלכוהול או בסמים
תזונה לקויה
- התייבשות: עודף הזעה, צריכת מים לא מספקת
- תת תזונה: מחסור בויטמין A או ויטמין D, מחסור באבץ או ברזל
תרופות
תופעות לוואי של תרופות: משתנים, Beta blockers, אמצעי מניעה, רטינואידים, שימוש ארוך טווח בסטרואידים מקומיים, תרופות להורדת שומנים בדם, טיפול בקרינה ועוד.
אפידמיולוגיה
השכיחות המדויקת של Xeroderma אינה ידועה, היא משפיעה בדרך כלל על זכרים ונקבות בכל קבוצות הגיל. קיימת שכיחות מוגברת בחולים מבוגרים, במיוחד מעל גיל 60. כמו כן נפוץ יותר אצל אלו הסובלים ממחלות בסיסיות (סוכרת, אי ספיקת כליות, תת פעילות בלוטת התריס וכו') או אצל אלה הנוטלים תרופות קשורות.
Xeroderma עשויה להופיע לבד, במצבים דרמטולוגיים אחרים (כלומר, אטופיק דרמטיטיס, דרמטיטיס מגרה וכו'), או אצל אנשים עם היסטוריה משפחתית של עור יבש.
פתופיזיולוגיה
Xeroderma נגרמת על ידי מחסור בגורמי לחות טבעיים (חומצת חלב, סוכרים, חומצות אמינו, אוריאה), חריגות בשכבת הקרנית (המחסום השטחי של העור) ופגיעה בהתמיינות קרטינוציטים. גורמי לחות טבעיים הם קריטיים ליכולת קשירת המים של העור. יתרה מכך, השכבה הקרנית מכילה ליפידים (סרמידים, כולסטרול, חומצות שומן חופשיות) הממלאים תפקיד משמעותי בשמירה על הידרציה;
ירידה ברמות השומנים גורמת לעור יבש משנית לאיבוד מים טרנס-אפידרמי והתייבשות. Xeroderma עשויה להיות כרוכה גם בהפחתה בשגשוג קרטינוציטים. מבחינה קלינית, עור יבש ייראה עמום, מחוספס, קשקשי ומתוח, עם סדקים, גירוד ודימום נלווים.
היסטופתולוגיה ואבחון
ברוב המקרים, קסרודרמה יכולה להיות מאובחנת ע"פ מראה חיצוני. עם זאת, ניתן לבצע ביופסיית עור במידת הצורך כדי להבדיל ממצבים דומים.
ניהול הטיפול
טיפול ב Xeroderma מתמקד בשיקום שומנים פיזיולוגיים באפידרמיס, שיפור לחות העור, אופטימיזציה של תפקוד מחסום העור וקידום התמיינות תאי האפידרמיס. ההמלצות כוללות;
- להתרחץ לעיתים רחוקות יותר, ובמים פושרים
- להימנע משפשוף עור אגרסיבי
- שימוש בחומרי ניקוי סינטתיים עם pH נמוך (חומצי), ולהימנע מסבונים "בסיסיים" (בעלי חומציות נמוכה)
- שימוש שגרתי בתכשירי לחות לעור על בסיס שמן (ולא על בסיס מים)
- למרוח קרם מיד לאחר הרחצה כדי להפחית אידוי
- שימוש במכשיר אדים בחדר, במיוחד בחודשי החורף
- שמירה על צריכת נוזלים נאותה
- שימוש בקרמים המכילים: כוללות גליצרין, אוריאה, אמוניום לקטט, חומצה היאלורונית וג'לטין
- קורטיקוסטרואידים מקומיים או calcineurin inhibitors אם הקסרודרמה מלווה בגרד או דרמטיטיס. (נדרש מרשם רופא).
- במקרה של סדקים בעור, רצוי להשתמש בקרמים המכילים: Petrolatum, dimethicone and propylene glycol.
סיבוכים אפשריים
סיכון מוגבר לזיהומי עור כאשר מיקרואורגניזמים ופתוגנים נכנסים דרך שבר במשטח העור. ודלקת עור אלרגית עקב פגיעה בתפקוד מחסום העור.
