סקירה כללית
פטרת ציפורניים היא זיהום פטרייתי שנכנס דרך סדקים בציפורן או חתכים בעור. וגורם לשינוי צבע הציפורן והתעבותה. ובמקרים מסוימים עלול גם להכאיב. סוגים שונים של פטריות ולפעמים שמרים משפיעים על חלקים שונים של הציפורן.
פטרת מתחילה בדרך כלל מהבהונות, לפעמים היא נשארת בבהונות, ולפעמים מדביקה את שאר האצבעות. הפטרייה מתפתחת לרוב בקצה הקדמי או בצד הציפורן. זיהום שמתחיל בבסיס הציפורן, שכיח אצל אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת מאוד, או מושתלי איברים. פטריה בבסיס הציפורן מהווה פרוגנוזה גרועה יותר להחלמה מלאה.
פטרת ציפורניים שכיחה מאוד. בארה"ב שיעור ההידבקות הוא כ 12%. אנשים מבוגרים נוטים להידבק יותר בפטרת.
קשה להיפטר מדלקות ציפורניים פטרייתיות. הטיפול בדרך כלל לוקח זמן רב ודורש סבלנות.
תסמינים
ציפורניים נגועות בדרך כלל עבות, מעוותות או בעלות צורה מוזרה, מתפוררות ונשברות בקלות. ציפורניים עם פטריות עשויות להיראות צהובות, לבנות, או שחורות. הפטריה גורמת להפרדת הציפורן ממיטת הציפורן, וזיהום הבשר שמתחת הציפורן, דבר העשוי לעכב את הריפוי. הפטרייה יכולה גם להתפשט לעור סביב הציפורן.
אטיולוגיה
הגורם המרכזי והעיקרי לזיהום הציפורניים, פטריות שמדביקות את העור (דרמטופיטים), אם כי בכ20% מהמקרים הזיהום נגרם על ידי שמרים או עובש.
אפשר להידבק ע"י בן משפחה המתקלח באותה המקלחת, בבריכה, מקלחת חדר כושר, מקווה, או הליכה בחול מזוהם (חול שיתכן וחתולים עשו בו את צרכיהם).
גורמים נוספים כוללים: החלפת גרביים במידה שאינה מספקת, הליכות וריצות ארוכות ללא אוורור מספק של הרגל, הליכה עם רגל רטובה בתוך נעל סגורה לאורך זמן.
גורמי סיכון
- מין גברי.
- חולי סוכרת.
- ספורטאים.
- ציפורניים פגומות
- פסוריאזיס
- בעיות בזרימת הדם ברגליים, למשל כתוצאה מסוכרת או מחלת עורקים פריפרית
- ידים / רגליים לחות לארוך זמן. לדוגמא עובדי ניקיון, מצילים, וכדו'.
- מדוכאי חיסון / עם מערכת חיסונית חלשה.
- מעשנים.
- אנשים ששוהים במים זמן רב.
אבחנה מבדלת
- Psoriasis
- Infection of the nail plate.
אבחנה
לרוב ניתן לקבוע אבחנה ע"פ צבע, צורה, ומרקם הציפורן. אך אבחנה סופית נעשית ע"י לקיחת פיסה מהציפורן הנגועה ושליחה לבדיקת ביופסיה במעבדה. במעבדה צובעים את הדגימה בצבע מיוחד, ומביטים תחת מיקרוסקופ. במידה והגורם לזיהום הוא פטרייתי, ניתן לראות את הצבע משתנה.
עם זאת, כדי לגלות את סוג הפטרייה המדויק, יש לגדל תרבית פטרייתית מהדגימה. וזה לוקח כשלושה שבועות.
דרכי מניעה
- שטיפת הרגליים באופן יומיומי עם מים וסבון
- ייבוש הרגליים היטב כולל בין האצבעות
- חיטוי מספריים וקוצצי ציפורניים עם אלכוהול לעיתים קרובות
- אין לחלוק עם אחרים מספריים וקוצצי ציפורניים, מגבות, גרביים או נעליים
- לכבס גרביים, מצעים ומגבות ב-60 מעלות צלזיוס או יותר
- הוספת חצי כוס סודה לשתייה או כוס חומץ אחת למכונת הכביסה יכולה לסייע בהעלמת חיידקים או פטריות מהגרביים
- אין למרוח לק או ג'ל על ציפורן דהויה או פגועה
- לנעול נעליים "נושמות" ולא צמודות
- לאלו הסובלים מפטריות חוזרות ונשנות, מומלץ לא לנעול את אותו זוג נעליים יומיים ברציפות
- להוריד את הנעליים לעתים קרובות ככל האפשר
- ללכת עם כפכפים בבתי מרחץ ציבוריים (חדרי הלבשה, בריכות שחייה וכדו')
- לבדוק פעם בחודש את שלמות הציפורן. הרבה יותר קל לטפל כאשר הפטריה בתחילת דרכה.
סיבוכים אפשריים
בדרך כלל לפטריות אין השלכות חמורות אצל אנשים בריאים. עם זאת פטרת ציפורניים עלולה להגביר את הסיכון לזיהום חיידקי של העור שמסביב הציפורן, אצל אנשים עם סוכרת או מערכת חיסונית מוחלשת. זיהום חיידקי ופטרייתי בעור בחולי סוכרת מביא לעיתים קרובות לאשפוזים בבתי חולים, ובמקרים חמורים עלול לגרום לקטיעות.
הציפורן עשויה גם להתעבות, עד כדי קושי לנעול נעליים או ללכת בצורה מיטבית. כמו כן במקרים של חוסר טיפול, זיהום עלול להתפשט לציפורניים אחרות, ולאנשים נוספים.
ניהול הטיפול- קונבנציונלי; כדורים P.O
Terbinafine או Itraconazole – טרבינאפין משמש בדרך כלל לזיהום פטרייתי. איטראקונאזול משמש בדרך כלל אם זיהום הציפורניים נגרם על ידי שמרים או עובש.
דרכי הטיפול:
Terbinafine – בטיפול מתמשך; התרופה נלקחת לרוב פעם ביום למשך שלושה חודשים (מינון: 250 מ"ג).
בטיפול עם הפסקות; ניתן ליטול את התרופה באופנים הבאים: 2 טבליות (500 מ"ג) מדי יום למשך שבוע, ולאחר מכן הפסקה של שלושה שבועות או: טבליה אחת (250 מ"ג) מדי יום למשך ארבעה שבועות, ולאחר מכן הפסקה של ארבעה שבועות.
משך הטיפול: 2-4 חודשים תלוי בגישת הטיפול.
תופעות לוואי נדירות אך אפשריות של טרבינאפין; בעיות במערכת העיכול (קיבה ומעי), איבוד זמני של טעם וריח. טרבינאפין עלול לקיים אינטראקציה עם תרופות נוגדות דיכאון מסוימות, ותרופות לב. לטרבינאפין יש הרבה פחות אינטראקציות תרופתיות מאשר איטראקונאזול. טרבינאפין אינו מומלץ לנשים הריוניות או מניקות.
Itraconazole – בטיפול מתמשך; מינון 200 מ"ג ליום (שתי טבליות של 100 מ"ג) פעם ביום למשך שלושה חודשים לכל היותר.
בטיפול עם הפסקות; 400 מ"ג מדי יום למשך שבוע (שתי טבליות של 100 מ"ג בבוקר ושתיים בערב). לאחר מכן, הפסקה של שלושה שבועות. גם בגישה זו, משך הטיפול שלושה חודשים לכל היותר.
תופעות לוואי נדירות אך אפשריות של איטראקונאזול כוללות; כאבי ראש, סחרחורת, בעיות במעיים, ופריחה. איטראקונאזול עלול לקיים אינטראקציה שלילית עם מספר תרופות אחרות. אלה כוללים תרופות להפחתת כולסטרול והורדת סוכר בדם, כמו גם כדורי שינה מסוימים.
איטראקונאזול אסור לחולים עם אי ספיקת לב ואינו מומלץ לנשים הריוניות או מניקות. כמו כן קיים סיכון קטן מאוד לנזק בלתי הפיך לכבד מלקיחת איטראקונאזול או טרבינאפין. מסיבה זו, אנשים עם מחלת כבד מקבלים תרופות אלה רק אם זה הכרחי ביותר.
שיעור יעילות לאחר שנה: Terbinafine ריפוי מלא ב 76%. Itraconazole ריפוי מלא ב 43% .
ע"פ כמה מחקרים טיפול עם הפסקות יעיל באותה מידה כמו טיפול מתמשך.
Fluconazole- משמש רק אם טיפולים אחרים לא עבדו. מינון 150 מ"ג פעם בשבוע למשך 6-12 חודשים.
ניהול הטיפול- קונבנציונלי; טיפות ומשחות חיצוניות
1. לק חסר צבע עם החומר הפעיל amorolfine או ciclopiro – אנשים רבים מנסים קודם כל לטפל בפטרת ציפורניים עם לק חסר צבע. לפני מריחת הלק, יש לגזור ולהסיר את הציפורן הפגועה ככל האפשר. הלקים מכילים את המרכיבים מעכבי הפטריות amorolfine או ciclopiro.
דרכי הטיפול:
Ciclopiro- בחודש הראשון יש למרוח פעם ביומיים. בחודש השני יש למרוח לפחות פעמיים בשבוע. בחודש השלישי פעם בשבוע בלבד, עד להיעלמות הפטריה.
Amorolfine- פעמיים בשבוע לאורך כל תקופת הטיפול.
בשני סוגי הלקים, יש להסיר את שכבת הלק הישנה באמצעות ספוגית אלכוהול לפני מריחת השכבה החדשה.
2. שני קרמים, אחד עם החומר הפעיל urea והשני עם החומר הפעיל bifonazole- אוריאה נועדה לריכוך הציפורן כדי שתהיה אפשרות להסיר אותה, והקרם השני מכיל ביפונזול, בעל אפקט אנטי פטרייתי.
דרכי הטיפול:
יש להשרות את היד או הרגל במים חמים למשך 15 דקות ולאחר מכן לייבש. לאחר מכן, למרוח קרם אוריאה ולשים פלסתר. לאחר 24 שעות מסירים את הפלסתר ומשרים שוב את הבוהן או האצבע במים חמים. לאחר מכן מגרדים את השכבה המרוככת של הציפורן באמצעות משייף, מרית, אבן, קטר, או כל כלי אחר. מורחים שוב את הקרם ומכסים את הציפורן בפלסתר חדש. טיפול זה מתבצע על פני שבועיים ימים.
לאחר שהחלק הנגוע של הציפורן הוסר לחלוטין, העור שמתחתיו מטופל במשך ארבעה שבועות נוספים בקרם ביפונזול.
שיעור יעילות לאחר שנה: לא נעשו מחקרים רבים על השימוש בתכשירים אלו. מהמחקרים המעטים שנעשו עולה כי; ללק על בסיס ciclopiro, שיעור הצלחה של 22%. כמו כן התוצאה הקוסמטית לא תמיד הייתה מספקת. הציפורניים נראו בריאות לגמרי רק אצל 7% מהמטופלים.
לקרם על בסיס urea והסרת הציפורן, ישנה שיעור הצלחה של 41%. לטיפול בשני הקרמים המכילים אוריאה וקרם ביפונזול שיעור הצלחה של 51%.
הגבלות המחקר: המחקר לא נוסה בצורה של טיפול בקרם אל מול אי-טיפול, אלא טיפול באוריאה לבד, אל מול טיפול באוריאה + ביפונזול. כמו כן לא השתתפו במחקר חולים עם פגיעה ביותר ממחצית הציפורן או עם פטריה בבסיס הציפורן.
בכל סוגי הטיפולים שהוזכרו, הזיהום הפטרייתי חזר אצל רבים מהמשתתפים, כך שסביר להניח שאף אחד משני הטיפולים אינו מגביר את הסיכוי להיפטר מהפטרייה בטווח הארוך.
רוב הרופאים ממליצים לטפל בפטרת ציפורניים עם לק או קרם במידה ש: 1. לא הרבה יותר ממחצית הציפורן מושפעת מהפטרייה, 2. בסיס הציפורן אינו נגוע. 3. רק חלק מהציפורניים הושפעו. 4. או במקרה של ילדים. 5. גם פטרת שטחית לבנה, מטופלת לעתים קרובות עם לק או קרם.
חשוב לציין כי ע"פ הרפואה הקונבנציונלית, כמעט אין סיכוי להירפא מפטרת חמורה באמצעות טיפול חיצוני.
אם הזיהום הפטרייתי בציפורניים חמור, ניתן להשתמש בטבליות בשילוב לק או קרם. לדוגמה, אם הציפורן עבה מאוד, ניתן להשתמש בקרם אוריאה (בנוסף לנטילת טבליות) להסרה הדרגתית או חלקית של הציפורן הפגועה.
פטרת ציפורניים יכולה להיות מאוד ממושכת למרות הטיפול. חשוב במיוחד להתאזר בסבלנות בכל הנוגע לציפורניים. יכול לקחת בין שנה ל-18 חודשים עד שציפורן גדלה שוב בצורה בריאה. פטרת יכולה לחזור גם לאחר טיפול מוצלח.
ניהול הטיפול- קונבנציונלי; לייזר
טיפול בלייזר (אינפרא אדום או אולטרה סגול) לא הוכח כיעיל באף מחקר רפואי.
ניהול הטיפול- טבעי
הבהרה חשובה: בכל מה שנוגע לטיפול טבעי ול"תרופות סבתא", אין שום מחקרים תומכים. אבל יש ניסיון, והניסיון מראה שהסבתות יודעות דבר או שניים על החיים, מה גם שלחלקם יש בסיס רפואי.
מי חמצן (H2O2) דומים מאוד בהרכב שלהם למים, אלא שבכל מולקולה יש 2 אטומים של מימן ו-2 אטומים של חמצן, במים לעומת זאת יש 2 אטומים של מימן ואטום חמצן אחד. הגוף שלנו גם מייצר מי חמצן, אלא שהגוף מפרק אותו באמצעות האנזים קטלאז, משום שמי חמצן הוא רעיל לאורגניזם חי. ודווקא בגלל שהוא רעיל, הוא מסייע להרג הפטריות.
אפשר למרוח ישירות על הציפורן עם צמר גפן, או לערבב עם מים ביחס של 1 מי חמצן ו 6 מים, ולהשרות את הציפורן הנגועה חצי שעה. לאחר ההשריה יש לשטוף את הרגליים במים כדי למנוע נזק לעור.
תה שחור – תה שחור מכיל חומצה טאנית. חומצה זו מייבשת את הרגל, מפחיתה זיעה ע"י סגירת נקבוביות העור, וקוטלת חיידקים.
יש להרתיח 2 לי' מים יחד עם 5 שקיקי תה, ולהשרות מידי יום כחצי שעה.
אזהרה: דווח על דלקת עור אלרגית ממגע בכ-5% מהמשתמשים בשמן עץ התה.
חומץ סינתטי או חומץ תפוחים- החומצה האצטית מונעת את התפשטות הפטריה, ומסייעת להלבנת הציפורן.
חומץ תפוחים אפשר לטפטף כמו שהוא ישר על הציפורן. חומץ סינטתי יש לערבב עם מים ביחס של 1:1 ולהשרות את הרגל למשך כשעה 3 פעמים בשבוע.
סודה לשתייה – סודיום ביקרבונט (NaHCO3) נמצאה במחקרים רבים כחומר יעיל לטיפול בפטרת העור (דרמטופיטוזיס הנגרם על ידי פטריות מסוג Trichophyton) ופטרת עומק (הנגרמת על ידי פטריות מהסוג Candida, Aspergillus ו-Trichosporon). ההסבר לכך הוא; פטריות משגשגות ברמת חומציות (Ph) נמוכה (שנגרמת על ידי הזיעה החומצית), סודיום ביקרבונט הוא חומר בסיסי (ההיפך מחומצי) ומשנה את סביבת הפטריה.
ניתן לפזר את האבקה בתוך הגרב, או ליצור "משחה" עם מעט מים ולמרוח על הציפורן, ולהניח כך כשעה. לאחר מכן לשטוף במים חמים ולייבש היטב.
מי פה "ליסטרין"- מי פה ליסטרין מכיל מנטול, תימול ואקליפטוס, בעלי תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי פטרייתיות.
יש לערבב עם מעט מים ולהשרות את הרגל ל 30 דק' מידי יום.
מלח אפסום (מגנזיום סולפט)- המגנזיום מסייע בפעולת הרפייה ושחרור, והגופרית (סולפה) מסייעת בתהליכי ריפוי וחיטוי, השילוב של שניהם יוצר תרכובת טבעית טובה ויעילה.
שמנים אתריים- לשמנים אתריים רבים יש תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי פטרייתיות טבעיות. השמנים המפורסמים ביותר בהקשר של פטרת הציפורניים הם; שמן עץ התה, שמן לבנדר, ושמן אורגנו.
יש לערבב את השמן האתרי עם שמן זית או שמן קוקוס לפני המריחה על הציפורן. כמו כן ניתן להוסיף כמה טיפות למי השריה.
שמנים עם החומר הפעיל ozone gas- לדוג' שמן חמניות או שמן זית. אוזון הוא חומר פעיל נגד מס' מצומצם של זני פטריות. כמו כן מספק חמצן לאיזור הפגוע ועוזר לשגשוג וצמיחה מחדש.
תמצית עלי זית עם החומר הפעיל oleuropein- oleuropein הוא אנטי פטרייתי ואנטי מיקרוביאלי טבעי.
ניתן למרוח או ליטול גלולות דרך הפה, לחיזוק המערכת החיסונית וגיוס מערכתי כנגד הפטריה.
תמצית "שורש נחש"– אל דאגה, השורש לא עשוי מנחש, אלא מצמחים ממשפחת החמניות ששורשיהן דומים לנחש. שימוש בשורש זה נפוץ מאוד בשיטות ה Ayurvedic בהודו, וברפואה ההומיאופתית.
יש למרוח את התמצית ישירות על הציפורן, כל יומיים למשך כחצי שנה.
שום- שום הוא צמח אנטי-מיקרוביאלי חזק, בעל סגולות ריפוי נרחבות.
יש לכתוש את שיני השום ולהניח על הציפורן למשך שעה. יש לחזור על הטיפול במשך שבוע, ולעשות הפסקה של 3 ימים, ולאחר מכן להמשיך שוב שבוע ימים וחוזר חלילה. כמו כן ניתן ליטול תוספי תזונה המכילים שום דרך הפה.
זהירות: שימוש מופרז בשום חי, עלול ליצור כוויה כימית.
קמח תירס- לקמח תירס יש כמה תכונות אנטי פטרייתיות. בקהילות האינדיאניות בגואטמלה משתמשים בקמח זה ממש כמו באנטיביוטיקה.
ניתן ליצור משחה ע"י המסת הקמח עם מעט מים במחבת, או לערבב קמח תירס עם מים רותחים למשך כשעה, לאחר שעברה שעה יש להשרות את הרגל לשעה.
ממה יש להימנע
- אסור להשרות את הציפורניים באקונומיקה
- אסור לחתוך את "מיטת הציפורן" הנגועה, דבר זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך
- אין להשתמש במים חמים מדי להשריית הרגל
הדרכה לאחר הטיפול והריפוי
לפטריות יש נטיה לחזור שוב ושוב- ולכן יש לשים לב לכמה דגשים, לאחר ההיפטרות מהפטרת:
- יש להיפטר מכל זוגות הנעליים
- לכבס את כל הגרביים ב 60 מעלות ומעלה
- לנקות את המקלחת עם חומץ ואקונומיקה (בנפרד) מידי שבוע
- גזירת ציפורניים תמידית.
והכי חשוב! מניעה מניעה מניעה. חזור לפרק "דרכי מניעה" ותתמיד.
