רקע והגדרה
ציפורן חודרנית הידועה גם כ onychocryptosis או unguius incarnatus היא בעיית ציפורניים נפוצה המתרחשת כאשר לוחית הציפורן גדלה לתוך העור והבשר, וגורמת לדלקת וזיהום. ציפורן חודרנית גורמת לכאב ניכר, אי נוחות ונכות אם אינה מטופלת.
ציפורן חודרנית עשויה להופיע בכל גיל, אך שיא השכיחות אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים עם דומיננטיות גברית ברורה (יחס גברים/נקבות הוא בערך 2 ל-1). עשויה להתרחש ביד או ברגל, אך שכיחה יותר ברגל. ציפורני הבוהן והאגודל הם המיקומים השכיחים ביותר. מעורבות של קצה הבוהן הצידי-חיצוני, מתרחשת פי שניים מאשר בצד המדיאלי (הפנימי).
אפשרויות הטיפול נעות בין טיפולים שמרניים לגישות כירורגיות נרחבות, בהתאם לחומרת ולשלב המצב.
במאמר זה נסקור את האטיולוגיה, הפתופיזיולוגיה, התסמינים ואפשרויות ניהול הטיפול של ציפורניים חודרניות.
אטיולוגיה
1. גזירת ציפורניים לא נכונה היא האטיולוגיה הנפוצה ביותר של ציפורניים חודרניות, שכן היא עלולה להוביל לציפורן שבמרכזה חתוכה, אך בצדדים נשאר “שפיץ” קטן שמחמת חדותו, נכנס אל תוך הבשר. כמו כן, גזירה “עמוקה” מידי, גם אם היא נחתכת כולה מצד לצד, גורמת לאיבוד האיזון בין הציפורן לבשר. ברגע שנותר חלל פנוי מציפורן, הבשר “נכנס” לתחום הציפורן, וכאשר הציפורן גדלה, היא גדלה ישר לתוך הבשר.
2. נעליים צמודות, לוחצות, או שאינן תואמות את מבנה כף הרגל. לפעמים הלחץ לא מורגש כלל, אך עם הזמן, הציפורן והבשר שמסביב לה, משנים את המבנה שלהן, ומקבלות צורה מעוגלת, באופן כזה שצדדי הציפורן נוטות פנימה אל תוך הבשר.
3. היגיינה לקויה של כף הרגל. מתחת לציפורן ומשני צידיו עלול להיכנס לכלוך רב, שעם הצטברותו, גורם לשינוי מבנה הציפורן.
4. הזעת יתר. זיעה היא חומצית. וכשהיא מצטברת על הציפורן ועל הבשר מצדדיו, היא “שורפת” את הרקמות, וגורמת לפגיעה בבריאות הציפורן והבשר שמסביבו.
5. טראומה. מכה חזקה עלולה לשבור את הציפורן ולשנות בכך את מסלול הגדילה הטבעי שלה.
6. שימוש בתרופות מסוימות. במיוחד מעכבי קולטן של גורמי גדילה אפידרמיס (gefitinib, cetuximab).
7. צורת ציפורניים לא תקינה וחריגות אנטומיות מולדות.
8. פטריות בציפורניים. פטריות גורמות לעיבוי הציפורן ושינוי צורת המבנה הטבעי.
9. חריגות בעצמות המגבירות את הלחץ הפנימי, בקרסול, כף הרגל או הבוהן, עשויות למלא תפקיד בהתפתחות ציפורניים חודרניות.
10. עקירת הציפורן בהליך רפואי בעבר, דבר שיכול להוביל לצמיחה לא נכונה של הציפורן החדשה.
פתופיזיולוגיה
ישנם צורות ודרגות חומרה שונות של ציפורן חודרנית. ברמת חומרה בסיסית מיטת הציפורן תקינה, הציפורן בריאה, וגם הבשר מסביב אינו חופף, מנופח, או דלקתי. במקרה כזה הפתופיזיולוגיה היא קצה מיטת הציפורן הגדל לתוך קפל הציפורן הצידי החופף, וגורם לכאב, בעיקר בזמן לחץ על הבשר החופף.
במצב חמור יותר, כל האיזור- צד וקצה הציפורן בחזית, עובר שינוי מבני, כאשר הציפורן עצמה נחפרת יותר לכיוון הבשר מהשורש למטה ועד לקצה הציפורן למעלה, והבשר מתרומם (hyperplasia) וחופה על הציפורן מכל צדדיו, או מצד אחד. רקמה רוחבית רחבה הנוטה להתנפח סביב הציפורן, מובילה ללחץ ונמק. במקרה כזה הפתופיזיולוגיה קשורה לעודפי העור והבשר המקיפים את הציפורן.
הצורה האחרונה יותר שכיחה בציפורן שמלכתחילה צמחה שלא כראוי, או בציפורן חודרנית החוזרת שוב ושוב, או בכזו שנגרמה ע”י שינויים מבניים כאלה ואחרים, שהנפוץ ביניהם הוא פטריות.
תסמינים ושלבי התפתחות
השלב הראשון מאופיין בסימני דלקת בבוהן הפגועה: כאב, נפיחות ואדמימות. השלב הראשוני מלווה בזיהום חריף עם כיב של קפל הציפורן. השלב השני הוא התפתחות של בצקת ורגישות מקומית. השלב הסופי הוא זיהום כרוני המוביל להיווצרות רקמת גרנולציה היפרטרופית, אשר מגבירה את הדחיסה ובכך מוסיפה לנפיחות ולהפרשות.
אבחון
האבחנה של ציפורן חודרנית מבוססת על מאפיינים קליניים ואינה מצריכה בדיקות מעבדה או רנטגן. אם בדיקה גופנית מגלה גוש subacute nodule, ייתכן שיהיה צורך בבדיקת רנטגן כדי לשלול subacute acustosis.
אבחנה מבדלת
אבחנות מבדלות כוללות: subungual exostosis, וגידולים של מיטת הציפורן (שפיר וממאיר). גידולים ממאירים שיש לקחת בחשבון הם subungual melanoma and subungual squamous cell carcinoma, שעלולים להיות אגרסיביים.
סיבוכים
זיהום משני של קפל הציפורן, paronychia, וצלקות של קפל הציפורן.
ניהול הטיפול
שיטות הטיפול בציפורניים חודרניות נעות בין אמצעים רפואיים להתערבויות כירורגיות. אינדיקציות לטיפול תלויות בעיקר בשלב המצב, מספר פעמים של הישנות החדירה, וגורמים נוספים לרבות אלרגיות לחומרי הרדמה מקומיים, הריון והפרעות דימום.
התערבות כירורגית זעירה יחד עם אמצעים שמרניים מומלצים בדרך כלל במקרים של נגעים קלים עד בינוניים (שלבים 1 ו-2), בעוד שנגעים חמורים הגורמים לנכות דורשים שיטות ניתוחיות.
אמצעים שמרניים כוללים: השריית הבוהן הפגועה במי סבון חמים או מי מלח למשך כחצי שעה. מריחת משחה אנטיביוטית מקומית, משחות אלו כוללות Polysporin, Neosporin ו- Bactroban. מריחת סטרואידים מקומיים על הרקמה החופפת, (Hypertrophic granulation) ע”מ להפחית את הדלקת. שינוי בשרוול סיליקון להגנה על הבוהן. כמו גם שינוי מכני של מבנה הציפורן ע”י החדרת צמר גפן מתחתיו, או הלבשת חוט ברזל מעל לציפורן. ישנה האפשרות גם להדביק דבק חזק מעל לציפורן, ו”למשוך” את הציפורן כלפי מעלה כדי להפחית לחץ.
כמובן שמניעה היא הדרך הטובה ביותר. וזה כולל: גזירה נכונה של הציפורן (הימנעות מחיתוך מעוקל של השוליים הצדדיים של לוחית הציפורן), הגיינה, הנעלה נכונה, מניעת לחץ על הציפורן. להימנע מנעילת נעלי עקב גבוהות עם נעל “שפיצית”. טיפול בגורם הראשוני.
התערבות כירורגית זעירה בשלב 1 ו 2 נעשית ללא הרדמה, או עם הרדמה מקומית ע”י Lidocaine. כאשר החתך מבוצע אך ורק בצד מיטת הציפורן, בחלק הדוקר או לכל אורך הציפורן (לפי המצב). במקרה שיש דלקת מקומית יבוצע גם ניקוז המורסה.
להליך זה אם נעשה כמו שצריך, יש 50% הצלחה בטיפול ראשון ו 85% הצלחה בטיפול שלישי.
התערבות כירורגית עמוקה מתחלקת לכמה סוגים: כריתה חלקית כימית: כריתה כימית מבוצעת בדרך כלל באמצעות פנול, ניתן להשתמש בחומרים כימיים אחרים, כגון נתרן הידרוקסיד וחומצה טריכלורואצטית. בטיפול זה צורבים בחומר כימי, את שורש הציפורן, כדי למנוע צמיחה מחודשת של הציפורן באזור החדירה. לטיפול זה שיעור הצלחה של 75%.
כריתת מלאה של הציפורן הפגועה: עם או בלי צריבה כימית. זוהי טכניקה קיצונית לטיפול בציפורן חודרנית. פחות מקובלת כיום. נעשה בה שימוש רק בציפורן חודרנית שלב 3 ומעלה.
כריתה חלקית של הציפורן + כריתת קפלי רקמה רכה: מורכב מכריתה של אזור הציפורן החודר+ כריתה רחבה של הרקמה הרכה העוטפת בצורה אליפטית.
טכניקות חדשות יותר כוללות: electrocautery, radiofrequency ablation, and carbon dioxide laser ablation. היתרון בלייזר הוא שיעור הישנות נמוך, גם לאחר טיפול אחד. יעיל גם במקרים חמורים, מתבצע בהרדמה מקומית עם כאב מינימלי. החסרון שלו הוא המחיר הגבוה יחסית לטיפולים האחרים.
טיפול טבעי בציפורן חודרנית
(חשוב לי לציין הבהרה- שאני אישית מגיע מתחום הרפואה הקונבנציונלית, ואין לי ידע בתחום הטיפול הטבעי בנושא הזה ובכלל. רק מציין מה ששמעתי ממטופלים רבים לאורך השנים, ומקולוגות.)
טיפול טבעי מקובל כולל: מריחה של שמן עץ התה. השריית הרגל בחומץ תפוחים עם מים ביחס של 1 חומץ ו 2 מים. השריית הרגל במים עם מלח אפסום [סולפט מגנזיום] (ניתן לרכישה בבית מרקחת ללא מרשם). השריית הרגל במי חמצן 3% ביחס של 3 מים ו 1 מי חמצן.
עוד דרך טבעית ששמעתי מכמה מטופלים: מניחים גלד בצל על הציפורן (צריך לקלף את החלק הפנימי העדין של קליפת הבצל – דק ושקוף), לחבוש בגרב כדי שהקליפות לא יזוזו, ולהניח כך למשך הלילה.
