רקע כללי: הגורם השכיח ביותר לקרע בשלפוחית השתן הוא שברים בטבעת האגן. כמו כן ניתוחים קיסריים חוזרים, עשויים לגרום לכך בעקבות הידבקויות של הרחם עם האיברים מסביב. וכמובן פצעי טראומה כמו ירי או דקירות. מתבטא ב: כאב בעת הטלת שתן. דחף להשתין. דם בשתן (לא תמיד נראה לעין). חיוורון. הזעה. ולעיתים נפיחות בבטן תחתונה.
הסיבוך והסכנה העיקרית במצב זה הוא: אורוספסיס מכיוון שתוכן שלפוחית השתן מתרוקן באופן תוך-פריטונאלי (לחלל הבטן) או באופן אקסטרפריטוניאלי (לרקמה הסובבת).
בדיקת Cystography פירושה תיאור המבנה הפיזי של שלפוחית השתן. (כמו גיאו-גרפיה- תיאור של פני השטח). והיא הבדיקה הטובה ביותר כדי לאשר או לשלול קרע בשלפוחית השתן. הבדיקה נעשית ע"י החדרת קטטר לשלפוחית השתן, החדרת חומר ניגוד -TELEBRIX תוך כדי שיקוף רנטגן, עד שהנבדק חש צורך עז להתרוקן. או אז מוציאים את הקטטר והנבדק מתרוקן לתוך מיכל מיוחד תוך כדי שיקוף. במידה וישנו קרע חלק מהנוזל יצא דרך הקרע בעקבות הלחץ הגבוה בשלפוחית.
בדיקת Ultrasound עושה שימוש בגלי קול, כדי לאבחן את פני השטח. כל גוף "מחזיר" את הקול בצורה שונה. בדרך זו היא מסייעת להעריך מיקום, גודל, וצורה של מבני מערכת השתן, אך לא תוכל לאבחן קרע, במיוחד אם הקרע מיקרוסקופי, משום שהקרע אינו משנה את פני השטח.
Cystoscopy היא בדיקה שמאפשרת הסתכלות לתוך צינורית השופכה ושלפוחית השתן, במטרה לאבחן גידולים, דלקות, ושינויים מבניים. אך כאשר אין לחץ על השלפוחית, לא תמיד נוכל לראות את הקרע המיקרוסקופי, ולכן בדיקה זו אינה הטובה ביותר.
Uroflowmetry היא בדיקה המודדת את עצמת זרימת השתן וניפחו. בדיקה זו יכולה רק לאבחן האם זרימת השתן חזקה או חלשה, אך אינה בודקת את הסיבות לכך.
