רקע כללי: הליקובקטר פילורי הוא חיידק גרם שלילי. H. pylori קיים אצל כ 60% מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם, לרוב האנשים אינו מזיק. לחלקם הוא גורם לדלקת וכיבים בקיבה ובמעי.
הבעיה עם החיידק הזה שהוא אסימפטומטי עד לרגע שבו כבר נעשה הנזק. מטופלים מתייצגים עם תסמינים של כאבי בטן, בחילות, הקאות ו Dyspepsia, רק לאחר תחילת דלקת קיבה וכיב פפטי. כמו כן H. pylori הינו גורם סיכון משמעותי לסרטן קיבה.
פתופיזיולוגיה (על קצה המזלג ממש): ישנם ארבעה מרכיבים חשובים המובילים להיווצרות מחלות קליניות כגון גסטריטיס וכיב בזיהום הליקובקטר פילורי. 1. פעילות ה urease של החיידק מונעת את הסביבה החומצית של הקיבה. 2. התנועתיות של הקיבה (Peristaltic) עוזרת לחיידק לנוע לעבר תאי האפיתל של הקיבה. 3. החיידקיים מקיימים אינטראקציה עם קולטני התא המארח, מה שמוביל להתנחלות מוצלחת וזיהום מתמשך. 4. החיידק משחרר רעלנים הפוגעים ברקמות. ובנוסף שכבת האפיתל של הקיבה מפרישה chemokines כדי ליזום חסינות, וזה מעורר נויטרופילים לפעולה, הפוגעים עוד יותר ברקמה מה שמוביל להיווצרות של גסטריטיס וכיב.
אבחון: זיהום הליקובקטר פילורי מאובחן בשיטות פולשניות ולא פולשניות כאחד. הבדיקות העיקריות והמקובלות: 1. בבדיקת דם נוכחות נוגדנים לחיידק. 2. בדיקת נשימה. (המטופל שותה מים עם פחמן, החיידק יודע לפרק פחמן זה, והפחמן מגיע לריאות ויוצא בנשיפה) 3. בדיקת צואה נוכחות אנטיגנים של החיידק. 4. מבחן אוראז (CLO test) שהוא אנזים ספציפי ל H. pylori, וניתן לראות את פעילותו באמצעות גסטרוסקופיה.
לשיטות שאינן פולשניות יש רגישות וסגוליות גבוהה בדומה לשיטות הפולשניות, וכל הבדיקות נחשבות לבדיקת אבחון.
טיפול: הטיפול המקובל "הטיפול המרובע": Esomeprazole, Clarithromycin, Moxypen, Tinidazole
הדרכה סיעודית לפני בדיקה לאבחון הליקובקטר פילורי: מומלץ להפסיק אנטיביוטיקה ו- Bismuth Subsalicylate (קל-בטן); 4 שבועות לפני הבדיקה.
הסבר : שימוש באנטיביוטיקה וב-PPI יכול להביא ל false negative results (תוצאות שליליות כוזבות), הרי שיש להפסיק PPI כשבוע ימים לפני הבדיקה ואנטיביוטיקה ו- Bismuth; 4 שבועות לפני הבדיקה. סותרי חומצה שלא מקבוצת PPI יש להפסיק יממה לפני הבדיקה.
