הגדרה ורקע
Plantar fasciitis דורבן בכף הרגל בהגדרה הפשוטה היא דלקת של הרקמה בתחתית כף הרגל. משפיע על אנשים רבים, בדרך כלל צעירים וספורטאים. מצב זה יכול להיות משבית אם אינו מנוהל כראוי.
Plantar fasciitis היא תוצאה של גירוי ניווני של מקור ה plantar fascia. ה"פאשיה" עצמה חשובה במתן תמיכה לקשת ובבלימת זעזועים.
Plantar fasciitis יכול להיגרם בגלל סיבות רבות ומגוונות, אך הסיבה המובילה והעיקרית היא עומס יתר על ה fascia.
תסמינים
המצגת הקלאסית של התסמינים הם של כאב מקומי חד בעקב או כאב צורב בעקב המחמיר עם הקימה והצעדים הראשונים לאחר הקימה.
כפי שנכתב לרוב מדובר בפציעת עומס יתר הנובע מ"שימוש יתר" שבתורו גורם למתח חוזר ול"מיקרו-קרעים" של ה plantar fascia. המתיחה המתמדת של ה plantar fascia גורמת לניוון כרוני של הפאשיה, שבסופו של דבר מובילה לכאבים.
סיבות נוספות, אך פחות נפוצות הן: כיפוף מוגבל של הקרסול. טראומה לקרסול, סופינציה מוגזמת באופן שכף הרגל אינה נעה ביעילות או סופגת זעזועים. או סיבות מולטי-פקטוריאליות אחרות.
גורמי סיכון
השמנת יתר, ספורטאי ריצה, ניוון כריות העקב, הזדקנות, עיסוקים הדורשים עמידה ממושכת ונשיאת משקל, וכן כאלו הסובלים משרירי גסטרוקנמיוס, סולאוס ו/או שרירי רגליים אחוריים תפוסים. התפיסה המקובלת בעולם הרפואה הוא ששרירים תפוסים אלו יכולים לשנות את הביומכניקה הרגילה של אמבולציה.
אפידמיולוגיה ושיעור היארעות
מתרחש בכ-10% מהאוכלוסייה הכללית, כאשר 83% מהחולים הללו הם מבוגרים בין הגילאים 25-65. חלק מהספרות מראה ששיעורי השכיחות בקרב אוכלוסיית הרצים מגיעים עד ל-22%. כמו כן דורבן בעקב עשוי להופיע באופן דו-צדדי בשליש מהמקרים.
הערכה ואבחון
לרוב האבחנה היא אבחנה קלינית על פי התסמינים המוכרים, ואין צורך בהדמיה. אך במקרים מסוימיים, בעיקר כאלו המערבים טראומות או פציעות, יש לשקול אבחון באמצעות רנטגן או הערכת אולטרסאונד.
צילומי רנטגן ו/או בדיקת אולטרסאונד עשויים להראות הסתיידויות ברקמות הרכות או דורבנות בצד התחתון של העקב. בנוסף, אולטרסאונד עשוי להראות עיבוי ונפיחות של ה- plantar fascia שהיא תכונה אופיינית למקרים של דורבן ממושך.
אם המטופל אינו מגיב לטיפול שמרני לאחר פרקי זמן ארוכים של מעל שנה, ניתן להעריך קרעים, שברי מאמץ או פגמים אוסטאוכונדרליים, באמצעות MRI.
טיפול שמרני כולל:
- מתיחה ושיקום נכונים של ה plantar fascia, Achilles tendon, gastrocnemius, and soleus.
- מנוחה בין פעילות לפעילות כדי למנוע הצטברות עומס
- הימנעות מעמידה ממושכת
- ירידה במשקל
- מתיחות לפני התחלת אימוני ספורט
- הימנעות מהליכה יחפה
- הגבלת תרגילים הפוגעים בעקב
- קרח על מקום הכאב לאחר פעילות
- הימנעות מנשיאת משקל כבד
- עיסוי עמוק של הקשת
- מדרסים / נעליים עם תמיכה נאותה לקשת
- סדים ללילה
טיפול מתקדם כולל:
- טיפול בגלי הלם
- botulinum toxin A
- זריקות שונות שיכולות לכלול פלזמה עצמית עשירה בטסיות דם, Dex prolotherapy, או סטרואידים.
- זריקות קורטיקוסטרואידים הוכחו כמועילות בטווח הקצר (פחות מארבעה שבועות) אך אינן יעילות בטווח הארוך
יש לשלב את הטכניקות המתקדמות והפולשניות יותר יחד עם טיפולים שמרניים.
טיפול ניתוחי:
ניתוח הינו המוצא האחרון, ונעשה רק אם התהליך של ה Plantar Fasciitis הפך לכרוני וטיפולים פולשניים פחות נכשלו.
הניתוח עשוי לכלול Fasciotomy באמצעות גישה פתוחה או אנדוסקופית. עם זאת, הניתוח אינו מבטיח תוצאה מוצלחת.
סיבוכים של הניתוח כוללים פגיעה עצבית, קרע ב plant's fascia, ו"השטחה" של הקשת האורכית.
כל טיפול שהוא (למעט זה הניתוחי) צריך להתבצע במשך 6 שבועות לפחות בשילוב מתיחות.
פרוגנוזה
כ-75% מהמקרים חולפים באופן ספונטני תוך 12 חודשים, התסמינים עשויים להימשך שבועות או חודשים. כ-5% זקוקים לניתוח אך התוצאות אינן טובות באופן עקבי.
גם כאשר הטיפול עובד, לעתים קרובות לוקח לתסמינים שבועות עד חודשים להתפוגג.
סיבוכים של Plantar Fasciitis
- האמבולציה הלא אחידה יכולה לגרום גם לפציעה של מפרקי הברך והירך.
-
קרע בגיד, במיוחד אם נעשו הזרקות קורטיקוסטרואידים
-
השטחה של הקשת, (מה שמגביר את המתח, ומחמיר את המצב)
מקורות
- Plantar Fasciitis בתוך אתר משרד הבריאות הרשמי (F.D.A) של ממשלת ארה"ב
- "Common Foot Problems" בתוך אתר משרד הבריאות הרשמי (F.D.A) של ממשלת ארה"ב
