Rheumatoid Arthritis- RA היא מחלה דלקתית, אוטואימונית, כרונית, רב מערכתית, וחשוכת מרפא. המחלה מאופינת בהתלקחות ורמיסיה. התסמין העיקרי הוא כאבי מפרקים, ובמיוחד במפרקי כפות הידיים ובמפרקי האצבעות וכן נוקשות בתנועת המפרקים בשעות הבוקר. הכאב גובר במנוחה ובשינה (וזו אבחנה מבדלת מ Osteoarthritis שבה הכאב מתגבר בפעילות וחולף עם מנוחה). בנוסף, המחלה קשורה בשכיחות גבוהה של זיהומים, ולטרשת עורקים מואצת ובעקבות כך למחלות קרדיוווסקולריות. ללא טיפול הדלקות גורמות לעיוותים ולאיבוד המבנה והתפקוד התקין של המפרק. האטיולוגיה למחלה אינה ידועה, אך ישנו קשר ישיר בין עישון להתלקחות המחלה.
כמו כן למחלה יש תופעות משניות עקב שקיעת Immune complexes ברקמות ובכל"ד: מתבטא ב Pleuritis, Pericarditis, כיבים בעור, Rheumatoid nodule, ו Vasculitis. ותופעות משניות להתרחשות דלקת מוגברת בגוף: הגדלת קשריות לימפה (Lymphadenopathy) והגדלת טחול (Splenomegaly).
האבחנה של דלקת מפרקים שגרונית היא בעיקר קלינית ומבוססת על צבירת שש מתוך עשר נקודות אפשריות בארבעה סיווגים שונים: כמות המפרקים המעורבים,משך התסמינים, בדיקות סרולוגיות, מדדי דלקת ושקיעת דם. לציין כי נוגדני ACPA הם ייחודים ביותר ל RA.
מטרת הטיפול: הפחתת כאב ונפיחות, שיפור התפקוד, מניעת עיוותים והרס מפרקים, ושיפור איכות החיים של החולים. הקו הראשון מבוסס על קבוצת DMARDs לרוב בשילוב עם תרופות נוספות. השילוב המקובל הוא של Methotrexate או Salazopyrin (Sulfasalazine) עם תכשירים נוגדי-מלריה (Antimalarial medication). בהיעדר תגובה, מתחילים טיפול ביולוגי. תרופות DMARDs מצריכות מעקב תפקודי כליות וכבד. תרופות DMARDs כוללות: methotrexate hydroxychloroquine, sulfasalazine, and leflunomide.
טיפול מוקדם בתוך שישה חודשים מתחילת התסמינים, הראה שיפור ביכולת התפקוד וירידה בפעילות המחלה.
לקריאה נוספת: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441999/
